וואו, עברו שלוש שנים מאז שכתבתי על המסע שלי בעולם האוכל כנטולת גלוטן. בפוסט הקודם כתבתי כמה זה מבאס לצאת לאכול איתי בגלל המגבלה המעצבנת של "מה יש בלי גלוטן", וכיום, שלוש שנים לעתיד, אני יכולה להגיד שזה לא כזה נורא כמו שזה נשמע.
מי שמכיר אותי יודע שאני מתמודדת עם בעיות רפואיות, וכחלק מהתוכנית שלי לשיפור הבריאות הלכתי להתייעץ עם נטורופתית שגזרה עלי בשנית להפסיק עם גלוטן. למה? גלוטן זה בעצם דבק, דבק יוצר הידבקויות וזה יוצר דלקות, וגם ככה הגוף שלי מייצר מספיק דלקות מעצמו, אז המחשבה היא שאין צורך להוסיף. אז אכלתי את מנת הפתיתים (אהבת חיי) האחרונה שלי ואמרתי שלום לגלוטן.
צהריים, אני והבויפרנד בדירתי הצנועה במושב. הרעב החל להתפתח ונזכרתי שחברה המליצה לי בחום על מסעדה חדשה מקסיקנית, ממש במרחק הליכה, במרכז המסחרי בצומת פרדסיה. מפתיע וחשוד במקצת, אבל אני סומכת עליה, אז הלכנו לבדוק.
הזמנו מנת פתיחה ושתי מנות עיקריות זהות (במבט לאחור אני יכולה להגיד שזה היה יותר מידי). עוד לא הספקנו להתרווח בספסל וכבר פינקו אותנו בנאצ'וס הום מייד עם גוואקמולי וסלסת עגבניות – ללא גלוטן כמובן. טעים בטירוף, ממכר ומתחסל מהר מידי. למנה ראשונה הזמנו חציל קלוי ברוטב סלסה רוחה (סלסה אדומה) פיקנטית, עם שמנת חמוצה שמעדנת את החריפות ופיתות מקמח רגיל בצד שלא היה לי צורך בהן.
כאן הבנו שעשינו טעות. כבר בשלב הזה היינו די מלאים ועוד בכלל לא הגיעו המנות העיקריות, אבל החלטנו לשנס מותניים ולהתמודד עם האתגר (שלאחר מכן נארז בקופסאות נייר ונלקח לארוחת ערב).
למנה עיקרית הזמנו שנינו בוריטו – גם תום החליף את הטורטיות שלו לנטולות גלוטן, ולא התלונן לרגע. הוגשו לנו שני מגשי נירוסטה מחולקים (הם קוראים לזה מפורק) ובהם אורז חם עם נתחי קצבים (יש גם אופציות אחרות), כרוב וכוסברה. כמה שאני מתה על כוסברה. מעל כל הטוב הזה גם פוזרה גבינת צ'דר.
במגש נחו שתי טורטיות מקמח תירס (כשמזמינים מקמח רגיל יש אופציה שהמנה תגיע לא "מפורקת"), ולצידן מגוון מטבלים שכל אחד יותר טעים מהשני – פריחולס (ממרח שעועית), פיקו דה גאיו (סלסה עגבניות), גוואקמולי (ממרח אבוקדו), סלסה רוחה (סלסה אדומה), סלסה ורדה (ירוקה) ושמנת חמוצה. יאמי יאמי יאמי.
תום ואנוכי נכשלנו כישלון מוחץ מול המנה האדירה הזאת, אבל לפחות אני נהניתי משאריות ליומיים הבאים, שהיו מפנקות וטעימות, ועזרו לי לשרוד את תקופת המבחנים וחוסר הרצון והזמן לבשל. לצערי הרב את המנה שהכי בא לי לאכול במסעדה לא יכולתי בגלל הגלוטן המעצבן, ורק הרשיתי לעצמי לחלום על עולם טוב יותר בו המציאו צ'ורוס (קינוח טעים טעים טעים) שעשוי מקמח בלי גלוטן. ל"רוק אנד שטיין" אני בטח אחזור, עם רעב מוגבר וכוחות מחודשים לטעום עוד ועוד מנות בתפריט המגוון והמפתה שלהם.
טל. 09-7743330 | שדרות הנשיא 1, צומת פרדסיה
אתר: https://www.rocknstein.com/
// גוני קריס