החלטתי לחדש קשרים עם אנשים שאיבדתי בדרך, שהתרחקתי מהם מאלף ואחת סיבות, החלטתי להילחם על עצמי כדי לא להיות לבד, להילחם על החברים שלי ולפגוש אנשים גם אם בא לי רק להיות לבד ולבכות, לעשות הכל כדי לא לשקוע, להוציא את עצמי מהבית, מהדיכאון.
היה לי ידיד אמיתי בתקופה ישנה, יצרתי איתו קשר פתאום, החלטנו להפגש. לא באמת תכננתי את מה שקרה, בטח לא שבועות ספורים אחרי הפרידה אבל נראה לי שבתוכי ברור שידעתי שזה יגיע לשם. נסעתי אליו, זה הרגיש כמו פעם, טוב מוכר וקרוב, פתחנו בקבוק יין, הכנו סושי לארוחת ערב, ומפה לשם התחילו נגיעות קלות שלו בי, כאילו מחבק, כאילו מלטף, הכל בקטן, נוגע לא נוגע.
בבוקר אחרי כשנסעתי לעבודה, כל היום חייכתי, ומי כמוני יודעת כמה חשוב לתת לעצמך לחייך אחרי שבועות של בכי בלתי פוסק. חייכתי גם יומיים אחר כך, פלירטוטים בטלפון שלא נפסקים עד שנרדמים.
ואז, המחשבות מתחילות להציף, מה אם ומה אם לא. אבל רגע אני רק יצאתי מקשר ארוך, אני בעצם לא רוצה כלום, כלום. רק לחייך, אז סגרתי עם עצמי שאני אזרום, שאני אתן לזה פשוט להמשיך לאן שזה לא ימשיך כי זה מרגיש טוב כרגע. נפגשנו שוב, יצאנו לטייל, היה ערפל כבד באותו ערב, כאילו הסתיר אותנו משאר העולם, כאילו מגן עלי מהמציאות. ישבנו על ספסל מול הים, את הים בקושי היה אפשר לראות, הערפל הסתיר הכל, את הבניין העצום שלידנו, את הכל חוץ מקולות הגלים שבאים והולכים.
הוא סיפר לי דברים, ואמר מילים שבכנות אני לא מצליחה להבין מדוע הוא הרגיש צורך לשתף אותם, אז באמת הבנתי כמה נשים לא מבינות גברים ולהפך, כמה השוני בינינו עמוק ותהומי. זה היה ברור מראש שאני לא מחפשת קשר חדש עכשיו, זה היה, אולי לטעמי, מובן מראש שזה יהיה חד פעמי, אולי לא במובן של פעם אחת אבל בהחלט לא נראה היה לי שאני מוכנה למשהו יותר, זה פשוט היה נחמד.
אמר שהוא אדם שלא נקשר, שהוא לא טוב ברגשות, כן, בהחלט חלומה של כל אשה. אני לא רציתי בכלל להקשר ומצידי שלא יהיו רגשות. הפלירטוטים המשיכו עוד, לא היה לי אכפת, זה המשיך וגרם לי לחייך, זה גרם לי לחזור ולקוות לצלצול מהטלפון, להוציא אותו ממצב שקט בו היה כמה שבועות.
את הערב ההוא סיימתי לבד, ולרגע אחד, ישבתי באוטו ולא הבנתי מה התחולל פה, איך קרה שבמקום סתם להנות האחד מהשניה יצא שרק רציתי לברוח, לא התאים לי המשחק הזה, לא הרגיש לי במקום להקשיב למילים שלו על פחד ממחויבות, אבל הפעם אני הקשבתי דרך המילים וקראתי אותם עוד לפני שנפגעתי, הגנתי על עצמי, אולי יותר מידי, כי נאטמתי, הרגשתי מחסום להפתח לאופציה שיקרה משהו יותר ממה שקרה בינינו, גם אם האופציה בכלל לא היתה קיימת. האם קריאת המילים שמאחורי המילים שלו ושל הבאים תיצור אצלי אנטי ותגרום לביטול ושלילה או שמא תציל אותי מעוד קשר אבוד מראש, מקווה שבעתיד אוכל לווסת את הפחד מפגיעה ואתן לעצמי ליפול שוב לאהבה ולהיות אמיתית, להרגיש ביטחון שיהיה מי שיתפוס אותי לפני הפגיעה.
//גוני קריס