אני אוהבת את קסם המילים, כמו גם שדברים ביננו יכולים להאמר בלי מילים. חוסר הדעה מול הכמיהה מתערבבים כשם שהים נשפך באופק למקום לא ידוע. דברים שאני יכולה להגיד רק לך, הבחור המסתורי מהכנרת, כך קרא לך ידידי, וכתב לי "מוזר או לא אם זה עושה לך טוב אני מאשר", אז גם אני מאשרת ומאפשרת לעצמי להמשיך לכתוב אליך ועליך.
לא ידוע מה העתיד שלי צופן גם אם הודי אחד חזה לי אותו. גרמת לי להרגיש משהו חדש, ויש בי חום כזה בלתי מוסבר שאיתו אני מסתובבת ביום ובלילה וחם פה בלילה אז תעריך את זה. זה מעט מייסר אותי אבל גם משמח אותי לראות שהחיים של שנינו כל פעם מחדש נשזרים יחד בצורה סיפורית יפה שכזו. גם רק העובדה שזה נותן לי עוד חומר יפה לכתיבה מספיקה לי. ואני ממשיכה לתהות כמה זמן עוד אוכל למשוך עצמי כאן מלחזור, אני מאמינה גדולה באהבה, גם כשהוא שבר אותי לשניים עדיין מה שהוביל אותי הלאה היה הביטחון המלא שלי שתהיה לי עוד אהבה. וכן זה מוקדם מידי להגיד את המילה הזאת אבל נראה לי איכשהו ששנינו מבינים על מה אני מפטפטת פה.
אולי פשוט מאוד כי פעם אהבנו. אולי כי באמת נוכל לאהוב שוב. בשנינו עצורים וכלואים כרגע המון רגשות לא ברורים שלא ממש זוכים למימוש או התגשמות ודרך המפלט שלהם אצלי זה כאן. מרגיש לי כל כך מוזר לכתוב לך ממרחקים כאלה כאילו אני בסרט ישן ואני כותבת לך מכתב על דף עם עט נובע תחת אור נר קטן בעששית היישר מהאוהל מתחת לכילה שלי. וזה כמעט אמיתי רק האור נובע מהמכשיר הסלולרי שלי ואני מתקתקת במקדלת הקטנה והמתישה הזאת אליך את המחשבות שמתעופפות לי בראש.
מפחידה אותי המחשבה שאני אחזור וזה לא יהיה אותו הדבר, שאולי זה שוב לא יעבוד, שאולי זה היה מלהיב כל כך בגלל שהיה לנו כל כך מעט זמן מול שעון העצר. כי גם כזה היה לי לפני כמה חודשים אבל גם על זה התגברתי. אבל איך נדע את כל זה אם לא נטעם מהדבר המיוחד הזה. איך נדע אם אנחנו זה טוב, אם לא ננסה ואיך ננסה אם אני פה ואתה רחוק כל כך.
למה היית צריך לבוא ולחטוף לי את הטיול, למרות שאני מודה לך שבאת, זאת בהחלט אחת החוויות המיוחדות שידעתי. יש לך כוח לגרום לי לחייך מהודעות שאני קוראת פה בלילה לפני שאני נרדמת, הודעות סתמיות או הודעות מקוריות ולרגע אני נזכרת בשיחת הסקייפ המקוטעת שלנו ומתגעגעת לקול שלך שמהדהד לי בראש ונותן לי סוג של נחת.
אני מתחבטת בשאלה מה קרה לי בפעמיים הקודמות שהיינו יחד, אני אפילו לא זוכרת למה נפרדנו בפעם הראשונה ולעד אבקש את מחילתך על שפגעתי בך בפעם השניה. אבל אם זה לא היה קורה אז עכשיו לא היה מתרחש ואני אוהבת את זה ככה. אי אפשר לשנות את העבר וניתן להשפיע באמת רק על ההווה הקרוב, אני אתפלל שנבואת ההודי טועה ולא אתאהב באוסטרלי המסתורי הזה, אולי ניתן להשפיע על העתיד איכשהו, אולי לא באמת הבנתי מה הוא מלמל לגבי הבחור הזה שעוד לא פגשתי בכלל. אמשיך במדיטציה שלי בכל בוקר עד אשר אגיע לשלושים ואחד ימים של תפילה. ועד אשר אחליט לחזור לארץ אתפלל שאת ליבך לא יגנבו ממני גם. ואחייך למשמע הדבר שזרקת טלפון של בחורה. זה נתן לי להרגיש מיוחדת לרגע. לבינתים אני שלך.
// גוני קריס