שוודים בלי תחתונים מחליפים לבגד ים באמצע החדר. בחור אחר מצחצח שיניים מעל המיטה ולא ברור מה הוא עושה עם המשחה בסוף. זוג שמתמזמז לידי במיטה. סתם ככה מכירה בחור מניו זילנד, אחר מקנדה ושלישי מאנגליה, שלושה בחורים, שלושה מבטאים שונים ואנוכי.
אני משחקת סנוקר בסגנון קמבודי ולא יודעת את החוקים, אם אני לא פוגעת בכלום יש לי תור, אם אני פוגעת ולא מכניסה כלום יש לי שני תורות, אם אני מכניסה יש תור, אני יכולה להכניס גם מלאים וגם חצאיים אז לא הבנתי איך יודעים מי מנצח, ואם הקמבודי מכניס את השחור אז אני ניצחתי. נראה לי. לא באמת הבנתי מי ניצח. אבל אני אמשיך לחשוב שזאת אני.
בחור שכל הזמן עם כובע בוקרים, גם בחדר, גם כשנכנס להתקלח, גם כשמשחק סנוקר, גם כשעולה למיטה והולך לישון.
בחור אחר שישן רק בבוקסר והם הפוכים. לא ברור לי אם הוא ממחזר תחתונים וביום הוא לובש אותם רגיל ובלילה הופך אותם ואז הם כמו חדשים ואפשר לישון בהם. הבחור שישן במיטה לידי התחיל לדבר מתוך שינה. אני מתאפקת לא לצחוק ומנסה להבין מה הוא ממלמל. שעונים מעוררים מכל עבר בכל מיני שעות מעירים אותי ולא את מי שאמורים. הבחור שישן במיטה מעלי זורק כרית ומנסה להעיר את הבחור שישן במיטה לידי עם הצלצול שלא מפריע לו לישון. הוא לא מתעורר גם לא במכה השלישית. השעון שלו מכוון עוד לשעון אוסטרליה ומצלצל פה בשתיים לפנות בוקר.
דברים שלא עושים בחדר בו יש עוד אנשים: לדוגמה, למרוח משחת טייגר באלם בריח מנטול חזק. לפחות פתחו לי את הסינוסים. לשתות קפה חם של בוקר לשים סוכר ולגלות שהקפה היה מתוק מלכתכילה. להזכר שככה נהוג פה.
לצאת מהמקלחת עם מגבת על הראש, להכיר את ג'וליאנו האיטלקי החתיך לפטפט איתו על מקומות שטיילנו ולצאת איתו לשתות בירה ועוד בירה. לא לראות אותו יותר לעולם.
בחורה מקיאה במיטה, קמבודי מסכן נאלץ לנקות אחריה, נסחבת על ידי חברותיה לעבר השירותים וקולות דאגה ופליטה בוקעים מהאזור. בגסט האוס הזה יש מסעדה בקומה השלישית כאשר המטבח שלה ממוקם על הקרקע, את האוכל והשתיה הם מעלים בארגז שנוסע על אומגה כל הדרך מטה ומעלה. וכל פעם שמפעילים את המסוע השולחן שלי רועד.
בחור אמריקאי שמתחיל לדבר איתי, אחרי כל השאלות הרגילות על צבא וגמלים מספר לנו על הקונספירציה של הCIA להפלת מגדלי התאומים ושאין באמת בין לאדן. אה הא.
בחור שישן במיטה כל היום וכל הלילה, מקווה שאין לו מלריה. אם זה בכלל מדבק. לאכול במסעדה, לגלות שממש יקר, יום אחרי פשוט ללכת לשוק ולקנות שלל ירקות, לימון לתיבול, בגטים, גבינה מותכת ואיזה סוג של פנקייק מקומי, להכין סלט בתוך שקית בצורה הכי עקומה עם סכין של אולר על שקית ניילון במקום קרש חיתוך, להיזכר בקערות שקניתי בעיר הקודמת, למצוא צ'ופ סטיקס ולאכול ארוחת צהריים הכי מקורית בטיול, על מרפסת עם שמיים שמחליפים צבעים מכחול לאדום שקיעה.
לשכב על המיטה ולסרוג ופתאום זוג תיירים נכנס לי בטעות לחדר ולא שם לב עד שאמרתי להם שלום. לנעול את הדלת. לנסות להכנס את לחדר שלי, לא להצליח, להסתכל על השלט שמורה על מספר החדר, להבין שזאת לא הדלת הנכונה. לא לדעת איזה יום היום או מה התאריך, לחשב את בוא המחזור הבא לפי מחזור הירח המלא. לשכוח מכל הצרות.
//גוני קריס
Comments