אהוב שלי, ילד שלי, ציפרלקס שלי, אתה לעולם לא תדע כמה שינית אותי. כמה אני מאושרת כל יום מחדש. כל צעד התפתחותי שלך, כל צחוק, כל מבט שובב כובש אותי.
השבוע עברו בי צמרמורות, אני עוד חווה פוסט טראומה מהלידה, בימים שלפני יום ההולדת שלך עלו בי זיכרונות קשים מארבעת הימים שקדמו ללידתך. עדיין קשה לי להגיד שזה היה שווה את זה. אבל מהרגע שיצאת לאוויר העולם, בקפיצה מופלאה, כל רגע היה שווה.
החיוך הראשון שלך שכובש אותי עדיין וכל אחד אחר, ההתהפכות מהבטן לגב ולהפך, השן הראשונה שבצבצה לה, הפעם הראשונה שהתיישבת, שצחקת, שטעמת קישוא (קיא-שו), כשהתחלת לזחול, ככה רגע אחד היית במקום ורגע אחר הבנת שאתה שולט בגוף ולא עצרת מאז, הצעד הראשון, בלי ידיים, לבד לבד, שקרה ממש לפני כמה ימים בודדים, ואמא אחת שבוכה מהתרגשות בכל מטרה חדשה שאתה כובש לבד.
גם את הביקור הראשון במיון, והשני, ביקורים רבים במוקד חירום, חום גבוה, חום נמוך, התקף שיעול, אלרגיה לאנטיביוטיקה, נפילות, פציעות, בכי ולילות לבנים ומלאי חרדה להורים שלך, הפעורים, שלא יודעים מה לעשות עם כל ההפתעות שאתה מביא הביתה. ועדיין זה שווה את זה. זה שווה אותך.
פלג שלי, עדיין קשה לי עם ההגדרה של המילה "אמא" אבל אני בהחלט אמא שלך. אני אוהבת אותך בכל נים ונים בגוף שלי, אתה מרגש אותי, מצחיק אותי, מפעיל אותי ובודק אותי וכל זאת ואתה רק בן שנה.
אני פה לשמור עליך, להגן עליך, להתנקש בכל מי שירים עליך יד או יפגע בשערה מראשך, ללמד אותך, לחנך, להציב גבולות אבל גם לאפשר לך לבדוק אותם ולחקור את העולם.
מעולם לא רציתי להיות אמא, ידעתי שאהיה, אבל אני מודה, זו לא היתה שאיפה שלי, ואתה בנדיט קטן שלי, הפכת את עולמי, הכנסת לי אור, אהבה ושמחה שמעולם לא היתה בי קודם. פתחת לי דלת לכוחות נפש שלא ידעתי שיש בי, להתמודדויות קשות עם חוסר שינה קיצוני והצורך להמשיך לתפקד במיטבי כי מגיע לך את הטוב ביותר ביקום. אני אחריך, לפניך ומלווה אותך מהצד בכל צעד ונשימה שתיקח, מה שתצטרך אני בשבילך. רק תמשיך להיות מאושר, זה יוצר אדוות קסומות של אושר סביבך.
אהוב שלי, אני מאחלת לך יום הולדת שמח, ומאחלת לעצמי יום אם שמח, יום שבו נולדת לעולם ויום שבו אני נולדתי מחדש, יום שבו אתה יצרת משפחה והפכת זוג להורים.
תגדל ילד שלי, תתפתח, תביא עוד הפתעות, חידושים וקסם שאני לא יכולה לעמוד בו.
תגדל ילד שלי, אני גדלה איתך.